

יוצא לי להתקל מלא פעמים בקליפים ביוטיוב שב-Description (מה שמופיע מתחת לוידאו, כל הגוש טקסט הזה) שלהם מופיע המידע הבא לפי הסדר הבא:
- [דברים שאני רוצה שהקהל יעשה – תלחצו פה להקשיב בסטרימינג]
- [דברים שאני רוצה שהקהל יעשה – תלחצו פה כדי למצוא אותי באינסטגרם]
- [דברים שאני רוצה שהקהל יעשה – תקראו על כל ההופעות הקרובות שלי]
- [אני חייב לפרגן לכל החברים המעורבים בקליפ – רשימה של 90 שורות של קרדיטים]
- [אני חייב לפרגן לכל הצוות הניהולי\שיווקי\חשבונאי\השכנים שלי שפעם הכינו לי מרק כשהייתי חולה – רשימה של 20 קרדיטים].
מה חסר פה?
טוב ששאלתם. מה שחסר פה זה לראות מה הצופה צריך ורוצה. אני יודע, תמיד יש את האמן המצליח ההוא ש’גם אצלו זה ככה וזה בסדר’. וזה נכון. וזה בסדר. ולא חייבים כלום. והלוואי ותצליחו כמו האמן ההוא. אבל אם אתם עוד לא במקום שבו הקליפים שלכם גורפים מלא קומנטים ושיתופים, זה לא בהכרח מעיד שום דבר על המוזיקה או על הקליפ. זה אולי יכול להעיד שהקהל לא הפנים את הסיפור שמאחורי השיר\קליפ.
אני מניח שאתם שייכים לקבוצת המאה אחוז ששונאת שמוכרים לה דברים. ואני מניח שאם אתם עוקבים אחרי העולם של EYBY זמן מה, אתם יודעים שאנחנו מקדשים סיפור, שיחה, תקשורת בין בני אדם ולא רק sale sale sale sale sale. ולא שאסור sale, פשוט בהסתכלות לטווח הארוך, לבנות את התקשורת עם המאזין\צופה, יתן לכם קהל לשנים קדימה. ותאמינו לי, אין דבר יותר מדכא מאמנים שהצליחו בקטע לא יאמן בשנות העשרים שלהם, עם קהל בשנות העשרים שלו ואז כולם נהיו בני 45 והאמן המשיך ליצור אבל הקהל מזמן הפסיק להתעדכן במה חדש אצל האמן, קנה דירה והשתעבד למשכנתה וילדים והתחיל להחליף את תחומי העניין שלו ב”אכילה בריאה” ו”פילאטיס מרפקים”. ראיתי את זה קורה. not a pretty sight.
(ואני תומך באכילה בריאה וגם בפילאטיס).
קשר טוב לא יווצר מזה שקהל שנכנס לוידאו שלכם, מתבקש לעשות עוד ועוד ועד פעולות שיקדמו אתכם. קשר טוב יווצר מזה שקהל שנכנס לוידאו שלכם, יתקל דבר ראשון בפסקה שאומרת לו משהו בסגנון ‘השיר הזה נכתב ב___ והוא על___ ומה שרציתי להביע בקליפ זה _____ ויש פה רפרנסים קולנועים על ______’. כמובן שאתם לא חייבים להיות ביוגרפים אם אתם לא רוצים. פעם יצא לי לכתוב בדקריפסשן של מוזיקאי מסוים, ציטוט של מרתין לותר קינג בתור ארבע השורות הראשונות של התיאור, שהיו רלוונטיות לתוכן. זה לא סיפר את הסיפור של השיר, אבל זה הכניס מאד לאווירה הדרושה ולקונטקסט.
גם אתם לא ממהרים להשאיר קומנט או לשתף תוכן שהגיע אליכם בפעם הראשונה, מאמן שאתם לא מכירים או כזה חצי מכירים ושמעתם עליו. הקומנט והשיתוף קורה כשנוצר קשר רגשי קצת יותר הדוק והמאזין מרגיש שמה שהוא רואה ושומע מדבר אליו. עם כל הכבוד לשיר היפה, מרבית האנשים לא נטמעים עמוק בשיר ובקליפ בהאזנה ראשונה, זה לא עובד ככה. אבל אם הבנאדם קורא את הנושא או הסיפור של השיר וזה איפהשהו מתחבר לעולם שלו + אהב את השיר\קליפ – אז יש לנו פיצוח.
ההשקעה פה היא קטנה. רק לראות את הבנאדם מהצד השני, ולשים את עצמכם במקומו. האם הייתם מונעים ללחוץ על אינספור הלינקים או לקרא רשימת קרדיטים שלאף אחד לא אכפת ממנה חוץ מליוצר ולאנשי הצוות? סביר שלא. אל תבקשו מאחרים לעשות את זה. דברו איתם.